<h1>לקוטי תוס' רבינו פרץ — סנהדרין</h1>
<h2>דף ג:</h2>
[סנהדרין ס"ב ע"א] גמרא העלם זה וזה בידו מהו. וא"ת ליפשוט ליה ממתניתין דכלל גדול [שבת ס"ז ע"ב] דקאמר השוכח עיקר שבת אינו חייב אלא אחת, והכא נמי שוכח עיקר שבת הוא (ד)כיון דהעלם זה וזה בידו. וכ"ת דהכא מיירי כגון שיודע עיקר שבת במקצת מלאכות אבל במלאכות שהוא עושה נעלם הוא שסבור שהם מותרות. ליתא, מדקאמר התם [שם ע' ע"ב] אי אמרת בשלמא העלם זה וזה בידו חייב על כל אחת ואחת שפיר משכחת לה לכדרבי יוחנן דאמר שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת כגון דהעלם זה וזה בידו. אלמא מיירי בנעלם מכל המלאכות, והדרא קושיין לדוכתא. ותריץ ר"י דהעלם זה וזה מיירי שלא שכח לגמרי וכו' ככתוב בתוס' [עי' שבת דף ע' ע"ב תוס' ד"ה העלם]. וה"ר ידידיה פירש בשם ה"ר יום טוב בר יצחק, דלעולם העלם זה וזה היינו דוקא היכא דלא שכח כל המלאכות, ומ"מ קאמר התם משכחת לה להא דר' יוחנן דאמר אם עשאן כולן בהעלם וכו', דעבד לחדא מלאכה בהעלם זה וזה והוה ידע ליה לאיסורא דשבת באחת מן המלאכות בלבד ועבד ליה בזדון מלאכות ושגגת שבת, דהשתא לא הוי שוכח עיקר שבת, דהא ידע ליה לאיסור שבת בההיא מלאכה. ודווקא בהאי גוונא דליכא רק חדא בזדון מלאכות ושגגת שבת כדפירש, אבל אי עבד תרתי בזדון מלאכות ושגגת שבת, ליכא חטאות מ' חסר אחת, דמהך תרתי לא מחייב אלא חדא וחדא שגגה היא. תלמידי הר"ף זצוק"ל.
<h2>דף ז.</h2>
[סנהדרין נ"א ע"א] וחכמים אומרים זו וזו וכו' בשריפה. פירוש, אפי' נשאת לכותי ולחלל. וא"ת אמאי אינה משלמת את החומש, והא לא הדרא לתרומה דבי נשא, וא"כ הויא לה זרה, ואמאי אינה משלמת את החומש. וי"ל כיון דלעניין שריפה דינה כבת כהן, לענין חומש נמי דינה כבת כהן. תלמידי הר"פ ז"ל.
[סנהדרין מ"ז ע"א] אכל חלב והפריש קרבן וכו'. כתוב בתוספות והאי דנקט הכא כי האי גוונא אורחא דמילתא נקט וכו'. ועוד י"ל, דהא דנקט הכי, היינו משום דבעינן למיתני בתר הכי כשמת [ו]כי האי גוונא אין הקדשו הקדש. תלמידי הר"פ ז"ל.
<h2>דף יט:</h2>
[סנהדרין ס"ב ע"ב] גמרא המתעסק בחלבין ובעריות. [תימה למה ליה לשמואל הני תרתי טעמי, אי טעמא דנהנה עיקר בלא טעמא דמלאכת מחשבת פטור, ואי טעמא דמלאכת מחשבת עיקר בלא טעם נהנה חייב. ונראה, ככתוב בתוס' הרא"ש]. וניחא מילתיה דשמואל, דה"ק, מתעסק בחלבים ובעריות אף מתעסק בהיתר דממעיט מ[אשר] חטא בה, דסד"א דפטור גם בחלבים ובעריות, דהא אשר חטא בה לא כתיב גבי שבת טפי מגבי שאר מצוות, ואפ"ה חייב משום נהנה והנאתו חשיבה ליה כוונה. מתעסק בשבת, אף מתעסק באיסור בחתיכה אחרת דקרי' בה אשר חטא בה, אפ"ה פטור, משום מלאכת מחשבת אסרה תורה, והרי לא נעשית מחשבתו דלחתיכה אחרת נתכוון. תלמידי הר"ף ז"ל.
